רמות בפאדל בישראל: כל הסולמות ומה ההבדל ביניהם

2026-08-22 · גיא אבנעים

מי שמנסה לברר מה אומרת "רמה 3" בפאדל בישראל מגלה תשובה מבלבלת: זה תלוי את מי שואלים. הגוף הלאומי מפרסם סולם אחד, חנויות מחבטים מפרסמות סולם אחר, ואפליקציות דירוג מחשבות מספר שלישי לגמרי. שלושתם משתמשים באותה מילה.

הדף הזה לא בא לקבוע מה הרמה שלכם. הוא בא לסדר את השדה: אילו סולמות באמת מתפרסמים בעברית, מי מפרסם כל אחד מהם, ובמה שונה רמה שמצהירים עליה מדירוג לאומי שנצבר בתחרויות. כדי למקם את עצמכם על סולם כלשהו, יש מבחן עצמי לפי מה שקורה במגרש.

הבלבול הזה לא סוד. אחד הדפים שמדורגים בעברית לשאלה הזאת, פוסט בבלוג של חנות המחבטים SmashItPadel המתוארך בדף 20/04/2025, כותב אותו במפורש: "אין סטנדרט אחיד וברור בארץ לרמות פאדל".

בקצרה

• "רמה" בפאדל היא שלושה דברים נפרדים: הצהרה עצמית מול מועדון או קבוצה, דירוג לאומי רשמי שנצבר בתחרויות מוסמכות, ודירוג שאפליקציה מחשבת מתוצאות משחקים.
• הגוף הלאומי, העמותה לקידום פאדל איכותי (ע"ר), מפרסם בתקנון התחרויות לשנת 2025 סולם של 1 עד 5 בחצאי דרגות, וממפה אותו לקטגוריות תחרות A עד D.
• גבולות הקטגוריות באותו מיפוי חופפים: הדרגות 3.5, 4 ו-4.5 מופיעות כל אחת בשני טווחים.
• שני אתרי מסחר ישראליים מפרסמים סולם 1.0 עד 7.0 בשנים עשר שלבים, שניהם מכנים אותו בריטי, והתיאורים בעברית שלהם אינם זהים (נצפה 22/08/2026).
• בין הדפים שנבדקו לכתיבת המדריך לא נמצא גוף שקבע אחד מהסולמות המסתובבים בעברית כמחייב מחוץ לתחרויות המוסמכות.
• בדירוגים ממשפחת Elo, כמו זה שמתאר תקנון הדירוג של פיד"ה, המספר זז לפי הפער בין התוצאה לציפייה. דירוג של אפליקציה אינו דירוג לאומי.

שלושה דברים שונים שכולם קוראים להם "רמה"

מאחורי המילה האחת הזאת מסתתרים שלושה מנגנונים, והם נקבעים בדרכים שונות לחלוטין. אחד מוצהר, אחד נצבר, ואחד מחושב. כשמערבבים ביניהם, שיחה על רמות מפסיקה להיות שיחה על אותו דבר.

ההבחנה הזאת מעשית ולא תיאורטית. שלושת המנגנונים אינם ניתנים להמרה זה לזה, ואין ביניהם טבלת תרגום מוסמכת. מספר שנמסר במסגרת אחת לא בהכרח אומר את אותו דבר במסגרת אחרת.

רמה שמצהירים עליה

בהקשר היומיומי, הרמה שנמסרת היא הצהרה עצמית. כך נרשמים למשחק בקבוצה, כך בוחרים ערב רמות במועדון, וכך מציגים את עצמם מול רביעי חדש. להצהרה כזאת אין מנגנון אימות, ואין מאחוריה תוצאות משחקים רשומות.

גם הגוף הלאומי מבקש מהמשיבים לשאלון שלו כנות במפורש: "נא ענו על השאלות בכנות המרבית! לטובת ענף הפאדל, לטובת השחקנים האחרים, אבל בעיקר – לטובתכם והנאתכם…". השאלון אינו כולל אימות של התשובות.

היתרון של הצהרה הוא שהיא זמינה מיד ואינה דורשת היסטוריית משחקים. החיסרון הוא ששום דבר לא מחייב אותה לעקביות. אותו שחקן יכול למסור מספר אחד בחודש אחד ומספר אחר בחודש הבא, בלי ששום דבר בטכניקה שלו השתנה.

מעניין לראות שגם הכניסה לתחרויות המוסמכות מתחילה בהצהרה. מדריך הסיווג בתקנון התחרויות לשנת 2025 של העמותה מנסח את מטרתו כך: "מדריך זה נועד לאפשר לשחקנים לסווג את עצמם לרמת התחרות הנכונה והמתאימה להם ביותר". כלומר השחקן מסווג את עצמו לקטגוריה, והתוצאות בתחרות הן שמאשרות או סותרות את הבחירה בדיעבד.

על הדרך להציג רמה מוצהרת כשמחפשים שותפים למשחק יש מדריך נפרד.

הדירוג הלאומי הרשמי

הדירוג הלאומי הוא הדבר היחיד ברשימה שנצבר ולא נבחר. הוא מנוהל על ידי העמותה לקידום פאדל איכותי (ע"ר), הפדרציה הלאומית המוכרת של הענף. לפי האתר של העמותה, שנקרא ב-22/08/2026, היא נוסדה בשנת 2021. בעמוד הבית שלה מופיעה הכותרת "דירוג הפאדל הלאומי הרשמי" עם קישור לצפייה בו.

גם מחוץ לישראל הגוף הזה מזוהה. פדרציית הפאדל הבינלאומית (FIP) מציגה בעמוד המדינה של ישראל פדרציה לאומית מוכרת, עם ilpa.co.il כאתר שלה, ומשייכת אותה גם לאירופה וגם לאסיה.

הדירוג הזה נצבר רק בתחרויות מוסמכות. תקנון ונהלי תחרויות הפאדל לשנת 2025, שמפרסמת אותה עמותה, מגדיר ארבע רמות תחרות: P100, P250, P500 ו-P1000. המספר מייצג את כמות נקודות הדירוג האישיות למנצח בקטגוריה A. עמוד הבית של העמותה מוסיף שבשנים 2024 ו-2025 היא תארגן תחרויות P100 וכמה תחרויות P250, ובהן אליפות ישראל.

התקנון לשנת 2025 גם מסביר איך המספר זז. הדירוג מחושב על בסיס תוצאות התחרויות ב-365 הימים האחרונים, כלומר חלון נע. מכל שחקן נדגמות ארבע התוצאות הטובות ביותר, והשאר נופלות. חובה לנצח משחק אחד לפחות כדי לקבל ניקוד מלא. הפסד בתחרות מזכה בנקודה אחת, ואי-הופעה נרשמת כעשירית נקודה. כל השחקנים מתחרים על מקומם באותו דירוג אחד, בלי סולם נפרד לקטגוריות.

שני דברים נובעים מהמנגנון הזה. הראשון, מי שלא נרשם לתחרות מוסמכת פשוט לא מופיע בדירוג הלאומי, כמה שלא ישחק במועדון. השני, הדירוג הזה נבנה כדי לשבץ שחקנים לתחרויות ולקטגוריות. הוא לא נבנה כדי לתאר את מי שמשחק פעמיים בשבוע עם חברים. שתי המטרות לגיטימיות, אבל הן לא אותה מטרה.

הפער בין קיומו של הדירוג הזה לבין הנוכחות שלו בשיחה הישראלית גדול. הטבלה עצמה פתוחה לכל אחד, גם בלי חשבון, דרך פריט התפריט "הדירוג הלאומי" באתר העמותה. היא מתארחת על פלטפורמת ניהול ליגות חיצונית ואין לה עמוד נחיתה עברי משלה, ולכן קשה להגיע אליה בחיפוש בעברית (נצפה 22/08/2026).

יש לכך גם הקשר רחב יותר. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדווחת בהודעה 320/2025 מ-30/09/2025 על 153,741 ספורטאים רשומים בישראל בשנת 2022/23. פאדל אינו מופיע כלל בפילוח הענפים שם. כלומר הדירוג הלאומי בפאדל קיים, אבל הענף שסביבו עדיין אינו נמדד בספירה הרשמית של ספורטאים רשומים.

הרחבה על מי הדירוג הזה משרת ואיך נכנסים אליו נמצאת במדריך לדירוג הלאומי בפאדל.

דירוג שאפליקציה מחשבת

הסוג השלישי אינו מוצהר ואינו רשמי: הוא מחושב. אפליקציה לוקחת תוצאות של משחקים, מזינה אותן לנוסחה, ומוציאה מספר שזז אחרי כל משחק. מה שמבדיל את הסוג הזה הוא שהמספר זז לפי תוצאות ולא לפי הצהרה מחודשת. גם כשהמשתמש בוחר נקודת פתיחה, ההמשך מחושב.

בישראל אפשר לראות את זה בפועל. באפליקציית הדירוג הישראלית PadelScore, טבלת המובילים הציבורית מציגה לכל שורה תג אותיות לצד דירוג מספרי, וניתן לצפות בה גם בלי להתחבר (נצפה 22/08/2026). הפרק על המתמטיקה בהמשך מסביר איך מספר כזה נע בפועל, ומה הוא לא יכול לעשות.

ההבדל המעשי פשוט: דירוג מחושב לא זז כשמשנים דעה. הוא זז כשמשחקים.

הסולמות שמסתובבים בעברית, ומי מפרסם כל אחד

להלן הסולמות שנמצאו מפורסמים בעברית בין הדפים שנבדקו לכתיבת המדריך ב-22/08/2026. כל אחד מופיע עם הגוף שמפרסם אותו ועם התאריך שבו נצפה. הרשימה אינה מדרגת אותם זה מול זה, מפני ששום מקור מאומת לא קובע שאחד מהם נפוץ או מקובל יותר מהאחרים.

לפני שמשתמשים בטבלה, שווה לשים לב לעמודה "מי מפרסם אותו". סולם שמתפרסם במסמך תקנון של הפדרציה הלאומית ומחייב הרשמה לתחרות אינו אותו סוג פרסום כמו סולם שמתפרסם בדף באתר של חנות מחבטים. שניהם קיימים ושניהם נקראים בעברית, אבל רק אחד מהם קובע משהו מעשי מחוץ לדף שבו הוא מופיע.

ושלוש הערות נוספות.

שני אתרים מפרסמים את אותו סולם "בריטי" עם תיאורים שונים

הסולם 1.0 עד 7.0 מופיע בעברית פעמיים, בשני אתרי מסחר, ושניהם מכנים אותו בריטי. המספרים זהים. התיאורים לא.

אצל Padel Zone, דירוג 3.5 מתואר כ"שחקנים עם ניסיון בסיסי, אך חסרים טקטיקות מתקדמות". אצל SmashItPadel, אותו 3.5 מתואר כ"שחקן זה שולט בקצב ומכותיו יציבות". אלה לא ניסוחים שונים של אותה משמעות, אלא שתי אמירות שונות על אותו מספר. שני הדפים נצפו ב-22/08/2026.

בטבלה של SmashItPadel יש עוד שתי תופעות שאפשר לראות בדף עצמו. שורת 4.5 מותירה מילה באנגלית באמצע המשפט העברי ("שחקן זה Resourceful"), ושתי שורות סמוכות, 5.0 ו-5.5, נושאות תיאור זהה. אף אחד משני האתרים לא מציין איזו פדרציה בריטית עומדת מאחורי הסולם, ובין הדפים שנבדקו לא נמצא מקור פדרטיבי כזה. לכן נכון לתאר את הסולם הזה כמה שהוא: סולם 1.0 עד 7.0 ששני אתרים ישראליים מפרסמים ומכנים בריטי.

גם לגוף הלאומי יש שתי גרסאות

הפער הזה לא מוגבל לאתרי מסחר. העמותה לקידום פאדל איכותי (ע"ר) מפרסמת את הסולם שלה בשתי רזולוציות שונות.

בתקנון התחרויות לשנת 2025, מדריך הסיווג עובד בחצאי דרגות ומגיע לתשע דרגות. השאלון "איזו רמה אני?" באתר העמותה מחזיר תוצאה ברבעי דרגות, כלומר שבע עשרה תוצאות אפשריות. הערה מתודית: המיפוי הזה נקרא מתוך סקריפט התוצאה של הדף ב-22/08/2026, ולא על ידי מילוי השאלון, שמבקש שם מלא, דוא"ל וטלפון.

המשמעות המעשית: "רמה 3.25" יכולה להגיע מהשאלון של העמותה, אבל היא לא קיימת במדריך הסיווג של אותה עמותה. מי שמצטט מספר כזה מול מארגן תחרות מצטט משני מסמכים שונים.

מה חסר בטבלה

שווה לומר גם מה לא נמצא. בין הדפים שנבדקו ב-22/08/2026 לא נמצא דף בעברית שמפרסם סולם רמות של 1 עד 10 עם תיאורים. המספר הזה מופיע כאמירת אגב בפוסט של SmashItPadel מ-20/04/2025, שממשיך ומתאר רצועות עד 7 ומעלה בלבד. מי שנתקל ב"סולם 1 עד 10" בשיחה לא ימצא מאחוריו טבלה עברית שאפשר להצביע עליה.

חסרה גם חוליה בסיסית יותר: טבלת המרה. אף אחד מהמפרסמים ברשימה לא מציע דרך להמיר את הסולם שלו לסולם של האחרים. 3.5 של העמותה ו-3.5 של חנות מחבטים חיים על סולמות באורך שונה, ואין מסמך שמגשר ביניהם.

מה באמת משתנה בין רמה לרמה על המגרש

המעבר בין רמות אינו שינוי בתארים, אלא שינוי במה שקורה בפועל אחרי שהכדור עובר את הרשת. המסמך הישראלי היחיד שמנסח את זה כהתנהגות, ולא כהתרשמות, הוא מדריך הסיווג בתקנון התחרויות של העמותה לקידום פאדל איכותי (ע"ר) לשנת 2025. הציטוטים בפרק הזה לקוחים ממנו.

הערת מונחים אחת לפני שמתחילים. המסמכים של אותה עמותה קוראים לאותו משטח פעם "קיר" ופעם "זכוכית". כאן נעשה שימוש ב"קיר", והציטוטים שומרים על נוסח המקור.

זו גם הסיבה שמילים כמו "בינוני" או "מתקדם" לא עוזרות. הן מתארות הרגשה, ושתי הרגשות של שני אנשים אינן ניתנות להשוואה. תיאור התנהגותי, לעומת זאת, אפשר לבדוק במגרש, וגם אפשר להתווכח עליו בצורה עניינית.

מהתחלה עד יציבות בסיסית

בקצה התחתון של המדריך, השאלה היא בכלל אם הכדור חוזר. רמה 1 מתוארת שם כ"שחקן זה רק התחיל לשחק פאדל, ללא ניסיון בענפי מחבט ועוד לא פיתח מיומנות או טכניקה". רמה 1.5 היא כבר "שחקן עם ניסיון מועט של כמה שבועות, יכול להעביר ולהחזיר כמה כדורים בודדים בקצב איטי מאוד".

הקפיצה הראשונה מתרחשת ברמה 2, שמתוארת כשליטה בסיסית בחבטות מהקו האחורי ויכולת להתמסר בקצב סביר, "ללא שליטה בחבטות מהקיר, ללא שליטה בחבטות יעף". שימו לב מה מגדיר את הדרגה: לא כמה זמן משחקים, אלא אילו כלים עדיין חסרים.

ברמה 2.5 המדריך מוסיף ממד חדש לגמרי. השחקן כבר "יציב יחסית במשחק עם כדורים בקצב סביר", עם שליטה בסיסית מאוד בוולי, אבל "בעל הבנה טקטית מועטה לגבי איך צריך לשחק את המשחק". כאן נכנסת ההחלטה, לא רק הביצוע.

כשהקיר הופך לכלי

הקיר הוא קו הפרשת המים האמיתי בפאדל, והמדריך שם אותו בדיוק ברמה 3: "שחקן זה מציג שליטה בסיסית טובה בכל סוגי החבטות כולל משחק רשת ברמה סבירה והחזרות מהקיר". ברמה 2 המדריך מציין במפורש שאין שליטה בחבטות מהקיר. ברמה 3 ההחזרות מהקיר כבר נכללות בתיאור.

השאלון של אותה עמותה בודק בדיוק את זה, ובניסוח התנהגותי: "אם כדור חוזר מהזכוכית, בכמה מהפעמים תצליח/י להעביר אותו בהצלחה לצד השני?" (השאלון עצמו מציין שהוא מנוסח בחלקו בלשון זכר ופונה לשני המינים). שאלה שנייה שם עוסקת במיקום ולא בחבטה: לאן שואפים ללכת כשהפרטנר עולה לרשת.

רמה 3.5 היא לפי המדריך "שחקן בעל טכניקה טובה", ובעיקר "שחקן יציב שלא יחטיא כדורים כשלא מפעילים עליו לחץ". התנאי הזה, כשלא מפעילים עליו לחץ, הוא ההבדל בין 3.5 ל-4 יותר מכל תיאור אחר.

לחץ, ציפייה ותחרויות

ברמות העליונות המדריך מפסיק לדבר על חבטות ומתחיל לדבר על הקשר. רמה 4 מתוארת כ"שחקן בעל טכניקה ברמה גבוהה", ומוסיפה עובדה חוץ-מגרשית: זהו "שחקן שמתחרה בתחרויות פאדל ובדרך כלל עם רקע מענפי מחבט אחרים".

רמה 4.5 מוסיפה יכולת שקשה לזייף: השחקן "שולט בכל החבטות ברמה גבוהה ובעל יכולת לצפות מראש את מהלך המשחק", ו"משתתף בתחרויות בארץ ומתקדם מספר סיבובים בתחרויות". רמה 5, לפי אותו מסמך, היא שחקן שמשחק כמה שנים והתאמן עם מאמן. הוא "משתתף בתחרויות בחו"ל ובאופן עקבי מגיע לשלבים הכי גבוהים בתחרויות בארץ". המדריך מוסיף עליו משפט מפוכח: "יש כמה בודדים כאלה במדינת ישראל".

מאיזו דרגה נרשמים לאיזו קטגוריה

לסולם הזה יש גם צד תחרותי מעשי. אותו תקנון ממפה את הדרגות לקטגוריות ההרשמה, כך שהמספר לא נועד רק לתאר, אלא לקבוע לאיזו קטגוריה נרשמים.

מקור: "מדריך לסיווג רמות", נספח לתקנון ונהלי תחרויות הפאדל לשנת 2025, העמותה לקידום פאדל איכותי (ע"ר). נקרא 22/08/2026.

שווה לשים לב לגבולות. הדרגות 3.5, 4 ו-4.5 מופיעות כל אחת בשני טווחים, כך שהמיפוי כפי שהוא מנוסח אינו קובע לאן שייך שחקן שנעצר בדיוק על אחד המספרים האלה. מי שנרשמים לתחרות ונופלים על גבול כזה, עדיף שישאלו את המארגן ולא ינחשו. הרחבה על מה שקורה בתחרות עצמה נמצאת במדריך לטורניר פאדל חובבים בישראל.

איך דירוג של חובבים עובד, מבחינה מתמטית

דירוג מחושב עובד על עיקרון אחד: הוא זז לפי הפער בין התוצאה בפועל לתוצאה שהמערכת ציפתה לה. הניסוח הנקי ביותר לכך מופיע בתקנון הדירוג של פיד"ה, פדרציית השחמט העולמית, בתוקף מ-01/03/2024. לפי סעיף 8.3.2 שם, לכל משחק נגזרת מהטבלה הסתברות תוצאה. ההפרש בין התוצאה בפועל לאותה הסתברות הוא השינוי לאותו משחק. סכום ההפרשים לאורך התקופה מוכפל במקדם K, וזהו שינוי הדירוג.

המשמעות בשטח פשוטה. ניצחון מול יריב חזק מזיז הרבה, ניצחון מול יריב חלש מזיז מעט, והפסד צפוי כמעט לא עולה כלום.

המקדם K הוא מה שמאפשר לאותה נוסחה לשרת גם מתחיל וגם ותיק. באותו תקנון, K שווה 40 לשחקן חדש ברשימת הדירוג עד שהשלים 30 משחקים. הוא יורד ל-20 כל עוד הדירוג מתחת ל-2400, ול-10 ברגע שהדירוג הגיע ל-2400. שחקנים צעירים, עד סוף שנת יום ההולדת ה-18 שלהם, נשארים על 40 כל עוד הדירוג מתחת ל-2300. אותו תקנון קובע גם רצפה: מי שדירוגו מתחת ל-1400 מוצג כלא מדורג.

למשפחת הדירוגים הזאת יש רכיב שני, פחות מוכר. מארק גליקמן, ממציא שיטת Glicko, מסביר במסמך הפומבי שלו שהשיטה מרחיבה את Elo. היא מחשבת לא רק דירוג, אלא גם סטיית דירוג (RD). RD היא סטיית תקן שמודדת את אי הוודאות בדירוג, וערך גבוה משמעו דירוג לא אמין. באותו מסמך, שחקן ללא דירוג מתחיל ב-1500 עם RD של 350.

אותו מסמך נותן גם דרך לקרוא את המספר. טווח של 95% נמתח מהדירוג פחות פי שניים RD ועד הדירוג ועוד פי שניים RD. שחקן חדש עם RD של 350 יושב אפוא בטווח רחב מאוד. גליקמן מוסיף שהשיטה עובדת הכי טוב כשכל שחקן משחק בערך חמישה עד עשרה משחקים בכל תקופת דירוג. לפי אותה שיטה, מי שמשחק פחות מזה מקבל מספר שאי הוודאות סביבו גדולה יותר.

גליקמן מוסיף באותו מסמך הבחנה שנוגעת ישירות לשחקן חובב. בשיטת Glicko הדירוג משתנה רק מתוצאות משחקים, ואילו סטיית הדירוג משתנה גם מתוצאות וגם מעצם חלוף הזמן כשלא משחקים. כלומר לפי אותה שיטה, הפסקה ארוכה לא מורידה את המספר, אבל היא כן מגדילה את אי הוודאות שלו.

בענף מחבט קרוב יותר אפשר לראות אותו רעיון בגרסה מסחרית. Universal Tennis מתעדת בעצמה שדירוג הטניס שלה הוא ממוצע משוקלל של עד שלושים דירוגי המשחק האחרונים, ושרק משחקים מהשנה האחרונה נספרים. המשקל של כל משחק נגזר מהפורמט, ממידת התחרותיות שלו, מאמינות הדירוג של היריב ומדעיכה לאורך זמן. זו מפעילה מסחרית ולא תקן פדרטיבי, ולכן נכון לייחס את השיטה לה בשמה.

שווה לשים לב לדמיון. גם הדירוג הלאומי בפאדל בישראל עובד בחלון של 365 יום ודוגם רק את ארבע התוצאות הטובות. שתי השיטות זוכרות מעט ושוכחות מהר, כל אחת בדרכה.

לכל דירוג מחושב יש גם גבול ברור. הוא רואה תוצאות בלבד. הוא לא רואה טכניקה, לא רואה מי מבני הזוג בנה את הנקודה, ולא יודע אם המשחק היה על מגרש מוכר או מול רוח. מכאן נובע שבזוגות המגבלה בולטת במיוחד: התוצאה שייכת לשניים, והמספר נרשם לכל אחד בנפרד. לכן דירוג הוא נקודת פתיחה לשיבוץ, ולא פסק דין על שחקן.

וכאן ההבחנה שחייבת להיאמר במפורש. הדירוג של Circlo הוא דירוג של Circlo בלבד. הוא נגזר ממודל Elo עם שלוש רמות של מקדם K: 40 לעשר התוצאות הראשונות, 24 אחריהן ו-16 מדירוג 1400 ומעלה. אין לו סטיית דירוג מהסוג שגליקמן מתאר. הוא גם אינו דירוג לאומי רשמי, אינו מזין דירוג כזה, ואינו מתחלף בנקודות דירוג מתחרויות מוסמכות. הדירוג הלאומי הרשמי בענף הוא זה של העמותה לקידום פאדל איכותי (ע"ר). הדירוג נמצא באפליקציה (App Store לאייפון, circloclub.com לדפדפן ולאנדרואיד), וההרשמה והשימוש חינם.

מי שרוצה את המנגנון עצמו לעומק, כולל איך שיטות דירוג בטניס משקללות משחקים אחרונים ותחרותיות, ימצא אותו בהסבר על שיטות דירוג לחובבים.

רמה שווה משהו רק כשהיא מייצרת משחק מאוזן

מספר רמה אינו תעודה. הוא כלי עבודה, והשימוש היחיד שבאמת משנה לשחקן חובב הוא זה: להגיע למשחק שבו כל ארבעת השחקנים נהנים. זו עמדה שלנו, לא ממצא מחקרי, ונכון לומר זאת בפירוש.

מכיוון שאין סולם אחד מוסכם, הדרך היעילה להציג רמה היא לצרף לה את המקור. "3.5 לפי מדריך הסיווג בתקנון 2025 של העמותה" הוא משפט שאפשר לעבוד איתו. "3.5" לבד יכול להיות שלושה דברים שונים, תלוי איזה דף השחקן קרא לאחרונה.

הדרך השנייה, ולעיתים הטובה יותר, היא לוותר על המספר ולתאר התנהגות. שלושה משפטים מספיקים בדרך כלל: מה קורה עם כדור שחוזר מהקיר, אם החבטות נשארות יציבות כשמפעילים לחץ, ואם משחקים וולי מהרשת או נמנעים ממנה. מארגן ערב משחקים יכול לעשות עם המידע הזה יותר מאשר עם ספרה אחת.

כשעוברים בין מסגרות, הפער נהיה מוחשי. שחקן שסיווג את עצמו 3.5 לפי מדריך הסיווג של העמותה מדבר בסולם של תשע דרגות שנעצר ב-5. שחקן שקרא 3.5 בטבלה של חנות מחבטים מדבר בסולם שממשיך עד 7.0. אותו מספר, אמצע אחר לגמרי. מארגן שלא שואל באיזה סולם מדובר יקבל שני שחקנים שונים מאוד לאותו מגרש.

זה גם המקום להיות ישרים לגבי מה שסולם לא פותר. שני שחקנים באותה רמה מוצהרת יכולים לייצר משחק לא מאוזן, אם אחד מהם חזק בקו האחורי וחלש ברשת והשני הפוך. חלוקת קבוצות היא בעיה בפני עצמה, והיא נפתרת בפורמט ובשיבוץ ולא רק במספר. פורמטים שמסובבים שותפים, כמו אמריקנו ומקסיקנו, ניגשים לבעיה מכיוון אחר, ויש עליהם הסבר נפרד. הרחבה על החלוקה עצמה נמצאת באיך מחלקים קבוצות בפאדל כדי שהמשחק יהיה מאוזן.

ולבסוף, הכיוון הפוך ממה שנהוג לחשוב. רמה גבוהה יותר אינה המטרה של השבוע הקרוב. המטרה היא משחק אחד שבו הנקודות ארוכות, שני הצדדים טועים בערך באותה תדירות, ואף אחד לא סופר את הדקות עד הסוף. זו, שוב, העמדה שלנו ולא ממצא מחקרי. הרמה היא רק הדרך לתאם את זה מראש.

שאלות ותשובות

מה אומרת "רמה 3" בפאדל בישראל?

זה תלוי באיזה סולם מדובר. במדריך הסיווג של העמותה לקידום פאדל איכותי (ע"ר), בתקנון התחרויות לשנת 2025, רמה 3 היא "שחקן זה מציג שליטה בסיסית טובה בכל סוגי החבטות כולל משחק רשת ברמה סבירה והחזרות מהקיר". בסולם 1.0 עד 7.0 שמפרסמות שתי חנויות מחבטים ישראליות, 3 יושבת במקום אחר לגמרי על ציר באורך שונה. לכן שווה למסור תמיד גם את שם הסולם.

האם יש בישראל סולם רמות רשמי אחד?

יש סולם אחד שמתפרסם על ידי הפדרציה הלאומית ומחייב בהרשמה לתחרויות המוסמכות: הסולם 1 עד 5 בחצאי דרגות שבמדריך הסיווג. מחוץ לתחרויות האלה, בין הדפים שנבדקו לכתיבת המדריך לא נמצא גוף שקבע סולם כלשהו כמחייב.

איך נכנסים לדירוג הלאומי?

רק דרך תחרויות מוסמכות. לפי תקנון ונהלי תחרויות הפאדל לשנת 2025, הדירוג מחושב מתוצאות ב-365 הימים האחרונים, ומכל שחקן נדגמות ארבע התוצאות הטובות ביותר. מי שמשחק רק במועדון, כמה שישחק, לא יופיע שם. הרחבה נמצאת במדריך לדירוג הלאומי בפאדל.

דירוג באפליקציה שווה לדירוג הלאומי?

לא. דירוג של אפליקציה מחושב מתוצאות שנרשמו באותה אפליקציה, לפי הנוסחה שלה. הוא אינו דירוג לאומי רשמי, אינו מזין דירוג כזה, ואינו מתחלף בנקודות דירוג מתחרויות מוסמכות. את המתמטיקה עצמה אפשר לקרוא בהסבר על שיטות דירוג לחובבים.

מה לעשות עם זה עכשיו

שלוש פעולות סוגרות את הפער בין הבלבול לבין משחק אמיתי. הראשונה: לבחור סולם אחד ולהיצמד אליו, רצוי הסולם שבו משתמשים המועדון או המארגן שאיתם משחקים. השנייה: למקם את עצמכם עליו לפי התנהגות ולא לפי תחושה, והמבחן העצמי לפי מה שקורה במגרש בנוי בדיוק לזה. השלישית: לתאם משחק ברמה הזאת, ולתקן את ההערכה אחרי שני ערבים.

מי שרק מתחילים ימצאו את השאלות הסמוכות במקום אחר. על קצב ההתקדמות יש כמה זמן לוקח ללמוד לשחק פאדל, ועל המפגש הראשון עם מאמן יש שיעור פאדל ראשון: למה לצפות ומה לשאול.

מי שרוצים גם ליווי מקצועי בדרך, יכולים לעבור על מאמני הפאדל שמלמדים בישראל ולראות תוכן שלהם לפני שמתחייבים לאימון, או לדפדף במאמנים לפי ענף ואזור בענפים אחרים.